שומרה לסביבה טובה (שומרה) החלה את פעילותה במאמצים לשמר את יער ירושלים, ה"ריאה הירוקה" של הבירה, המרחיקה את זיהום האוויר ממישור החוף. בשנת 1996, תמר גינדיס, תושבת שכונת הר נוף גילתה שתי הצעות רחבות היקף שהיוו איום משמעותי על יער ירושלים, באזור הגובל בשכונה שלה: תוכנית רחבת היקף לפיתוח עירוני ותוכנית לבניית כביש מהיר. כדי לשמור על היער – ריאה ירוקה בגודל של 1,200 דונמים – תמר פנתה לתושבי האזור בבקשת עזרה. היא לימדה את תושבי ירושלים והאזור על משאבי הטבע הנמצאים בפתח דלתם, ועל קיימות עירונית, וייסדה את “הוועדה לאיכות החיים – הר נוף” בשנת 1997. הוועדה הכינה את השטח ליצירת שיתוף פעולה בין ארגונים שונים, כולם מחויבים לשימור יער ירושלים.
שנתיים לאחר מכן, הוועדה הקימה מרכז חינוכי באתר ה-"שומרה" ביער ירושלים, על שטח של 20 דונם שאושר לפעילות הוועדה על ידי קק"ל. המרכז חיבר בין פעילות הארגון למקום, ששימש לפעילויות חינוכיות. והוועדה שינתה את שמה ל- "שומרה לסביבה טובה".
עמותת שומרה נחשבה כפורצת דרך בתחומה. היא הפעילה את האתר הראשון בישראל שהעביר לציבור הרחב את יסודות פיתוח המערכות החקלאיות האקולוגיות והעצמאיות (permaculture), והגינון האורגני וקידמה את המפגש שבין יהדות לסביבה. התוכניות החינוכיות של שומרה בוצעו באמצעות פעילויות מעשיות באתר השומרה והסביבה. לטובת האוכלוסיות שלא יכלו להגיע למרכז, שומרה פיתחה תוכניות חינוכיות להעברה בבתי הספר ובמרכזים קהילתיים, וביניהן פעילויות לנוער בסיכון, לנוער עיוור ולבעלי צרכים מיוחדים.
