מחזור מים אפורים – מבט כללי
מתוך הפרק "מחזור מים אפורים בישראל" שנכתב במרץ 2010 ע"י שומרה לסביבה טובה עם דר' ערן פרידלר ואילן כץ בשיתוף מגמה ירוקה עבור דוח קואליציית המים של התנועה הסביבתית. למאמר המלא לחץ כאן.

משבר המים בארץ הוא עובדה קיימת. לנוכח הידלדלות מקורות המים וירידה באיכותם ולנוכח גידול מתמשך של האוכלוסייה ושל צריכת המים הכללית, הולך וגובר הצורך בניצול יעיל של מקורות המים. חסכון במים הוא בעיקרו אינטרס ציבורי, במטרה לחסוך את העלויות (הפיננסיות והסביבתיות) הכרוכות בהשלמת המחסור במים, בעיקר באמצעות התפלה, כמו גם מניעת נזקים מתמשכים למאגרי מי התהום.

מהם מים אפורים?
אחד האמצעים לשימוש יעיל במים הוא מחזור מים אפורים. צריכת המים במדינות המתועשות היא כ- 150 ליטר לנפש ליום ומתוך ערך זה כ- 60-70% יהפכו למים אפורים, הניתנים להשבה. מים אפורים הם מקטע מהשפכים הביתיים שאינם כוללים את מי הדחת האסלות. ניתן לחלקם למים אפורים בהירים וכהים. המים האפורים הבהירים כוללים רק מי מקלחות וכיורי רחצה ובהם ריכוזי המזהמים נמוכים יחסית. המים האפורים הכהים כוללים גם את מכונות הכביסה ושפכי המטבח ובהם רמת הזיהום גבוהה יותר.
מים אפורים הם מקטע ביוב המכיל חומרים אורגניים, שאריות כימיקלים מחומרי ניקוי, וזיהום מיקרוביאלי ופתוגני. ריכוז המזהמים השונים הוא בין שליש למחצית מהזיהום הנמצא בביוב העירוני ובהתאם המים האפורים עלולים להסב נזק הן לסביבה – זיהום מקורות מים, פגיעה באיכות הקרקע ונזק לצמחייה - והן לבריאות הציבור הבא במגע עם המים.  לכן, על מנת שיהיה ניתן לעשות שימוש חוזר במים אפורים ללא גרימת נזקים, תהליך המחזור ואיכות המים חייבים להיות מבוקרים ומפוקחים היטב.

התפלגות צריכת המים במשק הביתי
צריכת המים במגזר הביתי והציבורי מהווה כ- 37% מסך צריכת המים בארץ וכ- 45% מהמים השפירים. המים האפורים מהווים כ- 65% מהצריכה הביתית, התפלגות השימוש במים בצריכה הביתית מבוססת על ממוצע צריכת המים בארץ, הדומה להתפלגות שימוש במדינות מפותחות אחרות. ההתפלגות מצביעה על כך שצריכת מי הרחצה דומה לצריכה לצורך הדחת אסלות (ראה איור מספר 1). שימוש במים אפורים ממוחזרים להדחת אסלות או גינון יכול להביא לחסכון של כ 30% מצריכת המים הביתית.

איור 1 : התפלגות השימוש הביתי במים (ממוצע ארצי)

במערכות הביתיות הקיימות, כל המים לשימוש ביתי הם מי שתייה. לאחר השימוש, מים אלו נאספים בצינור אחד והופכים באופן כולל למי שפכים. במערכת למחזור מים אפורים, מטמיעים בבית  צנרת כפולה: צינור אחד להוצאת מים שחורים (מי אסלות) ומים אפורים כהים ( כגון כיור מטבח), וצינור אחד לאיסוף מים אפורים בהירים (מי מקלחת, כביסה וכיורי שירותים) המועברים למתקן מחזור. המים האפורים הממוחזרים יוחזרו לביתעבורלהדחת אסלות (במקום מי השתייה היקרים שבהם משתמשים כיום) ו/או לגינה להשקייה.

איור 2 : מערכת צנרת כפולה למחזור מים אפורים

שיקולים במחזור מים אפורים
מחזור מים אפורים דורש התייחסות לנקודות הבאות (לפירוט, ראו את המאמר המלא  בקובץ המצורף):

1. שימור משאבי טבע ופיתוח בר קיימא.
2. צרכנים אפשריים למים המושבים.
3. איכות מים נדרשת.
4. ניהול הסיכון לבריאות הציבור.
5. השפעת מחזור מים אפורים על הסקטור החקלאי.
6. כלכליות מחזור מים אפורים.

מבין הנקודות המוזכרות לעיל, השפעת מחזור מים אפורים על הסקטור החקלאי הוא נושא רגיש במיוחד בארץ. ישראל מובילה בעולם במחזור שפכים כאשר יותר מ- 75%[1] מהם מנוצלים להשקיה חקלאית, ומהווים 36% מצריכת המים לחקלאות בשנת 2008[2]. מחזור מים אפורים גורע מקטע זה ממי הביוב. לכאורה נפגעת החקלאות מחסכון המים בעיר, אך בפועל תחשיב זה הוא פשטני ושגוי.

מחזור המים האפורים אינו מעלה את הצריכה העירונית ובכך, גם במידה וייגרע חלק מהביוב, יתפנו מים שפירים לצרכים אחרים. מעבר לכך, עם הגידול באכלוסיה בארץ ועליית רמת החיים עולה צריכת המים במגזר העירוני ועד לחדירת טכנולוגיות למחזור מים אפורים ברמה משמעותית מבחינה ארצית צפויות לעבור עוד שנים רבות בהן צפויים להיות עודפי קולחים מעבר לצריכה החקלאית (זאת עקב גידול האוכלוסייה הצפוי). בנוסף במידה והמים האפורים ימוחזרו לצרך הדחת אסלות מים אלו יגיעו בסופו של דבר למכוני הטיפול העירוניים ויזכו לשימוש חוזר נוסף בחקלאות. יש לציין שהמחזור מקומי הינו חלופה חסכונית באנרגיה ותשתיות מכיוון שנחסכים הפקת המים הטיפול בהם והאנרגיה להולכתם לצרכן העירוני ובחזרה למכון הטיפול בשפכים.

רגולציה בארץ ובעולם
ב-29 מדינות בארה"ב, אוסטרליה, יפן, גרמניה, קפריסין, ערב הסעודית, עומאן וירדן מוסדר השימוש במים אפורים באמצעות חקיקה[3]. אחד הגופים המרכזיים בקידום התקינה הוא CSIRO האוסטרלי (Commonwealth Scientific and Industrial Research Organization ).

בתקינה בעולם, הגוף האחראי לרוב על הסדרת השימוש במים אפורים הוא הגוף הממונה על הגנת הסביבה. לרוב, השימוש במים אפורים מותנה באישור הרשויות, עם הקלות לצרכנים פרטיים של עד 950-1,500 ליטר ליום. החקיקה מתרכזת בהגדרת מים אפורים בחוק, אופן ההסדרה (הגוף האחראי, סוג הצרכנים ועוד), הגדרות טכניות של המערכת לטיפול במים אפורים ושל התקנתה, איכות המים המושבים, מניעת סכנות תברואתיות, אמצעים להגנת מי התהום ובריאות הציבור, וכן התניות והנחיות בדבר השימוש במים אפורים.

בארץ לא קיימת הסדרה רגולטורית של מחזור מים אפורים ולכן קיימות יוזמות שונות למחזור מים אפורים. יוזמות אלו זוכות בחלקן לאישור רגולטורי בעוד שמתקנים רבים במגזר הפרטי הוקמו ללא בקרה. הסדרת השבת המים האפורים בארץ תביא לחסכון מים משמעותי תוך בקרת גורמי הסביבה והבריאות הכרוכים בכך. לאורך השנים, לא הייתה נכונות מצד משרדי הממשלה לאשר מחזור מים אפורים המיועדים לשימוש בסביבות עירוניות, כאשר מתקניהם יותקנו ויתוחזקו בשיטה מבוזרת. נושא זה היווה ועדיין מהווה בעיה מיוחדת עבור משרד הבריאות, שהוא הרשות האחראית לאישור מתקני טיפול בשפכים ולשמירת בריאות הציבור. כיום מוכנות הרשויות לבחון את השילוב של מחזור מים אפורים בערים, וב- 2008 משרד הבריאות פרסם הנחיות בנושא יישום השבת מים אפורים להשקיית גינון ציבורי ולהדחת אסלות, אשר הוכנו ע"י ועדת הלפרין בשנת 2003.

חסמים למחזור מים אפורים בארץ
למרות המוכנות החדשה של הרשויות לבחינת נושא מחזור המים בערים, עדיין קיימים חסמים רבים לחדירת הנושא למשק המים בארץ:

1. מגבלות בקבלת אישורי משרד הבריאות לפרויקטיי מחזור ממספר סיבות: חשש לפגיעה בבריאות הציבור מעצם השימוש החוזר במים אפורים בתחום האורבני, כפי שמבוטא באופן מחמיר ע"י משרד הבריאות. התנגדות עקרונית בארץ לנושא ביזור מערכות הטיפול בשפכים והעדפת הולכת שפכים למתקני טיפול מרכזיים.

2. חוסר בתקינה ברורה בתחום המים האפורים וכן תלות בחוות דעת אישית של מהנדסי מחוז ללא אחידות ביחס של משרד הבריאות.

3. שמרנות של יזמי בניה וקבלנים והימנעות מקידום נושאים בתחום איכות הסביבה מסיבות רגולציה, אי ודאות כלכלית ואי בהירות לשווי השיווקי והתדמיתי של מחזור מים אפורים.

4. טענות לגבי חוסר כדאיות למחזור מים אפורים ברמה הלאומית עקב מחזור הביוב לטובת החקלאות. טענות אלו יכולות גם לעורר אף התנגדות של הלובי החקלאי.

5. חשש הנדסי מבעיות של הפחתת כמות המים הזורמים בצנרות הביוב תוך הגדלת ריכוז המוצקים והיווצרות של סתימות ובעיות הולכה. חשש זה, אם יתממש יהיה רק לאחר חדירה משמעותית של מערכות מחזור מים אפורים בבניה חדשה. עד אז יתקבלו גם נתונים ממחקרים נוכחיים בנושא הנערכים בארץ וצנרת ההולכה בשכונות חדשות תותאם לתנאים הנדרשים.

תחום המים האפורים בארץ מתעורר ומחייב התערבות מוסדית לצורך ניצול פוטנציאל חסכון המים הגלום בו תוך ניהול הסיכון הבריאותי והסביבתי הכרוכים בכך.