יוזמת שומרה למחזור המים האפורים

אמצעי שימור מים ההולך ותופס תאוצה בעולם הוא מחזור מים אפורים. מדובר במחזור מי השפכים הנובעים משימושים כגון רחצה וכביסה. בישראל, חרף משבר המים והדרישה הגוברת לפתרונות שימור מים, מחזור מים האפורים לא קיים למעשה.
עמותת "שומרה לסביבה טובה" השיקה את יוזמת מחזור המים האפורים - שיתוף פעולה חדשני וחוצה מגזרים הנועד לקדם את הטמעת מחזור מים אפורים באזורים העירוניים של ישראל בפועל. מחזור זה יאפשר בעתיד לשמר מיליוני מטרים מעוקבים של מים מדי שנה.

שותפים: את ההצלחה הצפויה ליוזמה ייחודית זו ניתן לייחס ישירות ליצירת השותפות הבלתי רגילה בין מלכ"ר ובין אנשי ממשלה,אקדמיה ועסקים - שותפות המאחדת את המומחיות והסמכות של גופים חשובים בעלי עניין משותף בעתיד מחזור המים האפורים בישראל. בין השותפים: ד"ר ערן פרידלר מהטכניון, אחד המומחים המובילים בתחום מחזור מים אפורים בישראל; האגף לקידום החיסכון במים - רשות המים; מי קשת – חברה המתמחה ביישומי שימור מים; ושומרה. ליבת התכנון האסטרטגי של הפרויקט היא הלווי, הפיקוח ומתן אישורו של משרד הבריאות ליוזמה. מעורבות פעילה זו של משרד הבריאות למן ההתחלה במאמץ לבחון ולקדם את יכולת הקיום של מחזור המים האפורים, היא בעלת חשיבות עליונה לביצוע הפרויקט. 

האתגר: לאורך השנים, לא הייתה נכונות מצד הממשלה לאשר מחזור מים אפורים המיועדים לשימוש בסביבות עירוניות, כאשר מתקניהם יותקנו ויתוחזקו בשיטה מבוזרת על ידי המונים רבים של משתמשי קצה. נושא זה היווה ועדיין מהווה, בעיה מיוחדת עבור משרד הבריאות, שהוא הרשות האחראית לאישור מתקני טיפול בשפכים ולבריאות הציבור. כיום מוכנות הרשויות לבחון את השילוב של מחזור מים אפורים בערים, ומשרד הבריאות פרסם הנחיות בעניין זה. האתגר העומד בפנינו עתה הוא לממש את הצהרת הכוונות.

התוכנית: יוזמת מחזור המים האפורים תספק את הניסיון והמידע הדרושים כדי לסלול את הדרך למחזור מים אפורים בעזרת מתקני טיפול המאושרים בידי משרדי הממשלה לשימוש באזורים אורבניים, תוך התמקדות במתקנים בעלי צריכת מים בינונית עד גדולה ונפח גבוה של הפקת מים אפורים. במסגרת מתקן חלוץ (פיילוט), יטופלו וייבדקו מי מקלחת ממוחזרים, ועם השגת הרמה הדרושה של איכות המים, המתקן יקבל ממשרד הבריאות התייחסות לגבי יכולות הטיפול ופוטנציאל לשימוש בו. פרויקט תצוגה  שיוקם בעקבותיו יזמין קהלי יעד מגוונים, כגון מקבלי החלטות, עסקים, ספקי שירותים,  מוסדות ציבוריים והקהל הרחב. מטרת החשיפה בפני קהלים אלה היא הפצת הטכנולוגיה והרחבת היקפי החיסכון במים. הם יוכלו לחזות בטכנולוגיות המחזור בפעולה, בלוויית מסע הסברתי. הניסוי מספק הזדמנות הסברתית נוספת, משום שהוא ינוהל בצמידות ל"מקווה טהרה". שאיפתנו היא לעודד קבוצות אוכלוסייה חדשות להצטרף לקהילה השומרת על איכות הסביבה על ידי ייזום דיאלוג המדגיש את הממשק בין החיים היהודיים והקיימות הסביבתית.

הפיילוט יפעל תחת שליטה ובקרה הדוקות, יספק ידע וניסיון פרי העבודה בשטח וההתנסות בפועל, להשגת פעילות ארוכת טווח של מתקני מחזור המים האפורים בסביבה עירונית. כמו כן, ישמש הניסוי לקביעת תקדים למפעל העומד בדרישות משרד הבריאות ומאושר על ידיו. פרויקט כזה יחזק ויעודד מועמדים כשירים לפנות ולבקש רישיונות לאינטגרציה של מחזור מים אפורים בבנייה חדשה ובהשבחה. בנוסף, הדבר יעצים את יכולתו של המשרד הממשלתי לאמוד ולכוון הצעות לפרויקטים בעתיד. שלב תכנון הניסוי התבצע בעזרת כל הסקטורים המעורבים ביוזמה, נמשך כשנה וכעת הוא בשלבי סיום. שלב היישום יתבצע לאורך שנת 2010.

מימון: שומרה זכתה במענקים לתמיכה בפרויקט. יש צורך משווע במימון נוסף כדי לבצע את הפיילוט. אנו זקוקים לקבלת המימון על מנת להוציא את היוזמה מן הכוח אל הפועל ולקדם את הקיימות של השימוש במים בסביבה העירונית בישראל.

הסטוריה של הפרויקט:

הפרויקט מבוסס על פרויקט חלוצי של שומרה מ-2001 להשבת מים אפורים ממקוואות טהרה בשכונת הר נוף בירושלים, במטרה לחסוך מים יקרי ערך ולמחזר אותם לטובת השקיית שטחים ציבוריים סמוכים. הארגון ראה בכך הזדמנות לשמר משאב חשוב (מים) בד בבד עם שימוש יעיל במשאב אחר (קרקע) ע"י הפיכת שטחים מוזנחים לגינות ציבוריות נחוצות או השקיית גינות קיימות ע"י מקור השקיה חדש ומבורך, שיהיה זמין אפילו בשנות בצורת. ואכן, הארגון הקים גינה ציבורית בסמוך לאחד המקוואות שנבחר לפרויקט. המים ממקווה שני, היו מיועדים להשקיה של שטחים ללימוד גינון אורגני באתר חינוכי של הארגון ביער ירושלים (הנודע "אתר השומרה").

הפרויקט להשבת מים אפורים ממקוואות טהרה היה ייחודי והתקבל בהתעניינות רבה מאחר ובאותה תקופה היו מעט ניסיונות פרטניים למחזר מים אפורים בסקטור העירוני. הארגון נתקל בקשיים ליישם את הפרויקט עקב הבעיה בקידום הנושא לקראת אישור רגולטורי על ידי משרד הבריאות ובסופו של דבר הפרויקט נסגר.

כאשר פרופסור אמריטוס אורי שמיר ופרופסור נעמי כרמון הכינו את החומרים לקראת ההוצאה לאור של "תר"ם – תכנון רגיש למים", הם חיפשו דוגמא למיזם של מיחזור מים אפורים על ידי ארגון מקומי. ב-2006 פרופסור שמיר יצר קשר עם שומרה, ותקציר של היוזמה שולב בספר שיצא לאור שנה לאחר מכן.

התפתח דיאלוג בין פרופסור אמריטוס שמיר לבין מרים גרמז ששרתה אז בתפקיד של מנהלת גיוס משאבים של שומרה. מרים הביעה את רצונה להחיות את הפרויקט הראוי הזה, אך בזמן הנכון ובצורה הנכונה. משיחות והתייעצויות מעת לעת עם פרופסור אמריטוס שמיר, הזמן הנכון נקבע ובאוגוסט 2007 מרים פנתה לפרופסור חבר ערן פרידלר מהטכניון- מכון טכנולוגי לישראל, אחד החוקרים המובילים בתחום של מיחזור מים אפורים. הוסכם על שיתוף פעולה ונבנתה אסטרטגיה ליוזמה: פרופסור חבר פרידלר הפגיש בין שומרה לאגף לקידום החיסכון במים של רשות המים, שכבר שיתף פעולה עם פרופסור חבר פרידלר בפרויקט מיחזור מים אפורים בטכניון וכמו כן, המליץ על השתתפותו של אילן כץ, מנכ"ל חברת מי קשת, שהיתה בין החברות החלוציות בתחום מיחזור מים אפורים. משרד הבריאות הוזמן ללוות את היוזמה באופן פעיל ו"השאר הוא היסטוריה".