הטרנד הגלובלי לעיור, המשולב במגמת השיפור ברמת החיים מחזק את התחזיות לגידול בצריכת המים העירונית.בארצות הסובלות ממצוקה ומחסור במים ברחבי העולם וכן במדינות עם מודעות לקיימות וחיסכון במים, חל גידול בפופולאריות בהטמעת שיטות וטכנולוגיות לחיסכון במים לרבות שימוש במתקנים למיחזור מים אפורים. מים אפורים, מים שיועדו לרחצה ושטיפת בגדים, יכולים לעבור טיפול לצורך שימוש חוזר להדחת אסלות והשקיית גינות ובכך להחליף את השימוש במי שתייה המנוצלים כיום למטרות אלה ("מיחזור מים אפורים").
ישראל, המצויה באיזור הסובל ממחסור במים, הינה היום מובילה עולמית בטכנולוגיות מים מתקדמות תהליך מיחזור מי שפכים (מי ביוב ומים אפורים גם יחד) ברמה כלל ארצית – שימוש במיחזור מים אפורים בסביבה עירונית לא זכה לעידוד מצד הרשויות . החסמים המוסדיים למהלך זה נובעים בעיקרם מדאגה לבריאות הציבור אשר מובלת על ידי משרד הבריאות אשר הינו הרשות האחראית לאישור מתקני טיפול בשפכים ולבריאות הציבור.
במרוצת השנים, לפני היוזמה הנוכחית של שומרה, היו מספר ניסיונות להקמת מתקנים למיחזור מים אפורים בפרויקטים עירוניים. כל הניסיונות הללו, ובכללם ניסיון חלוצי של שומרה מ-2001 למיחזור מי בורות של מקוואות טהרה למטרת השקיית פארקים ציבוריים, לא עמדו בדרישות הקפדניות שהציב משרד הבריאות ולא קיבלו אישור להפעלה. התפיסה הרווחת היתה שמשרד הבריאות לא יהיה מוכן בפועל לאפשר את קידום הענף של מחזור מים אפורים, חרף משבר המים העמוק והמתמשך בארץ והצורך הממשי למציאת פתרונות קצרי וארוכי טווח לחיסכון משמעותי בצריכת המים.
ביחד עם שותפים אסטרטגיים, הבינה שומרה שבכדי להצליח ולקדם את נושא מיחזור המים האפורים בארץ מתיאוריה למעשה, יהיה זה חשוב לפעול וליצור תקדים במסגרתו יוקם מתקן חלוץ למיחזור מים אפורים שיקבל את אישור משרד הבריאות להפעלה. יתר על כן, היה ברור שבכדי להצליח ולעמוד ביעד, ההתייעצות ותאום עם משרד הבריאות היא הכרחית מתחילת דרך ועד לסיום כל מהלך.
