מחזור מים אפורים בישראל

תצפית:

בישראל קיימת מגמת אורבניזציה, ויש צורך בשיטות מתקדמות לתכנון עירוני בר קיימא בכלל ו"בתכנון רגיש למים" ("תר"מ") בפרט. צריכת המים העירונית צפויה להוות המקטע של משק המים עם קצב הגידול המהיר ביותר. כאשר אוכלוסיית ישראל צפויה להגיע ל-10 מיליון נפש בשנת 2025, ול-15 מליון נפש עד 2050. ישראל אמנם התגברה על משבר המים האחרון בזכות התפלת מי ים, אך ניתן לאמץ "תר"מ" (לרבות מיחזור מים אפורים, איסוף מי נגר וקציר גשם, וכמובן טיפול מי קולחין במט"שים) על מנת לחסוך בכמות הקמת מתקני התפלה עתידיים. מדובר בתכנון ארוך טווח וחיסכון של מסה קריטית מצטברת, כי הטמעת צנרת כפולה למטרת הדחת אסלות כלכלית רק בבניה חדשה ושיפוצי עומק.

לדעת מומחים, אם כ-30% מהבנייה החדשה למגורים משנת 2013 ימחזרו מים אפורים, המדינה תוכל:

המצב הנוכחי: לאורך השנים, לא הייתה נכונות מצד משרדי הממשלה לאשר מחזור מים אפורים המיועדים לשימוש בסביבות עירוניות, כאשר מתקניהם יותקנו ויתוחזקו בשיטה מבוזרת. נושא זה היווה ועדיין מהווה בעיה מיוחדת עבור משרד הבריאות, שהוא הרשות האחראית לאישור מתקני טיפול בשפכים ולשמירת בריאות הציבור. כיום מוכנות הרשויות לבחון את השילוב של מחזור מים אפורים בערים, וב- 2008 משרד הבריאות פרסם הנחיות בנושא יישום השבת מים אפורים להשקיית גינון ציבורי ולהדחת אסלות, אשר הוכנו ע"י ועדת הלפרין בשנת 2003. מאז מתחזקים המאמצים של בעלי עניין לקדם מיחזור מים אפורים בארץ ברמה רגולטורית ומסחרית, ומודעות הציבור והביקוש גוברים בהתאם. עד כה, אושרו מספר מועט של פרויקטים על ידי משרד הבריאות לשימוש חוזר במים אפורים מטופלים, בעיקר בקאנטרי קלאבים וקמפוסים ולאחרונה, היוזמה של "שומרה" להפעיל מתקן למחזור מים אפורים בסביבה עירונית צפופת אוכלוסין זכתה ל"אישור עקרוני להפעלה". מתקנים רבים במגזר הפרטי הוקמו ללא בקרה (מוערך כמעבר ל-15,000 מתקנים). הסדרת השבת המים האפורים בארץ תביא לחסכון במים משמעותי תוך בקרת גורמי הסביבה והבריאות הכרוכים בכך.

חסמים למחזור מים אפורים בארץ למרות המוכנות החדשה של הרשויות לבחינת נושא מחזור המים בערים, עדיין קיימים חסמים רבים לחדירת הנושא למשק המים בארץ:

מחזור מים אפורים דורש התייחסות לנקודות הבאות (שימור משאבי טבע ופיתוח בר קיימא.

מבין הנקודות המוזכרות לעיל, השפעת מחזור מים אפורים על הסקטור החקלאי הוא נושא רגיש במיוחד בארץ. ישראל מובילה בעולם במחזור שפכים כאשר יותר מ- [1] 75% מהם מנוצלים להשקיה חקלאית, ומהווים 36% מצריכת המים לחקלאות בשנת 2008[2]. מחזור מים אפורים גורע מקטע זה ממי הביוב. לכאורה נפגעת החקלאות מחסכון המים בעיר, אך בפועל תחשיב זה הוא פשטני ושגוי.

מחזור המים האפורים אינו מעלה את הצריכה העירונית ובכך, גם במידה וייגרע חלק מהביוב, יתפנו מים שפירים לצרכים אחרים. מעבר לכך, עם הגידול באכלוסיה ועליית רמת החיים עולה צריכת המים במגזר העירוני ועד לחדירת טכנולוגיות למחזור מים אפורים ברמה משמעותית . בארץ, צפויות לעבור עוד שנים רבות בהן צפויים להיות עודפי קולחים מעבר לצריכה החקלאית (זאת עקב גידול האוכלוסייה הצפוי). בנוסף במידה והמים האפורים ימוחזרו לצרך הדחת אסלות מים אלו יגיעו בסופו של דבר למכוני הטיפול העירוניים ויזכו לשימוש חוזר נוסף בחקלאות. יש לציין שהמחזור מקומי הינו חלופה חסכונית באנרגיה ותשתיות מכיוון שנחסכים הפקת המים הטיפול בהם והאנרגיה להולכתם לצרכן העירוני ובחזרה למכון הטיפול בשפכים.

תחום המים האפורים בארץ מתעורר ומחייב התערבות מוסדית לצורך ניצול פוטנציאל חסכון המים הגלום בו תוך ניהול הסיכון הבריאותי והסביבתי הכרוכים בכך.

[1] איסוף וטיפול בשפכים וניצול קולחים להשקיה חקלאית. סקר ארצי 2006-2007. האגף לאיכות מים, רשות המים, דצמבר 2008.

[2] רשות המים.