יוזמת מיחזור המים האפורים" מבוססת על מיחזור המים האפורים" מבוססת על פרויקט חלוצי של שומרה מ-2001. הרעיון היה למחזר מי בורות מקוואות טהרה בירושלים, במטרה לחסוך במים לטובת הקמת גנים ציבוריים סמוכים והשקייתם ולהיות מודל למיחזור מים למקוואות, בריכות שחייה, ואתרי ספא. המיזם החדשני התקבל בעניין רב, כולל על ידי המשרד לאיכות הסביבה, אך נתקל בקשיים בקידום הבנות מול משרד הבריאות ובסופו של דבר הפרויקט נעצר.
ב-2007 החליטה שומרה לחדש את מאמציה בעניין, אך הפעם עם התובנה שיש לשלב כוחות וליצור שיתופי פעולה עם גורמים ובעלי עניין מובילים בתחום. מבחינה אסטרטגית הוחלט כי הציר המרכזי של היוזמה הוא התאום עם משרד הבריאות לאורך כל הדרך – החל משלב התכנון ועד לסיום הרצת הפיילוט. משרד הבריאות, הרשות האחראית להענקת אישורים להפעלה של מתקני טיפול במים, חושש מטיפול בדלוחין כאשר המתקנים המבוזרים חייבים לעמוד באיכויות מים גבוהות על מנת לשמר מקורות מי שתייה, מי התהום ולהגן על בריאות הציבור.
כך נוצר ב-2008 ה"שולחן העגול" בהובלת שומרה, כולל שותפים מהאקדמיה, הממשל, המגזר העסקי והחברתי – פרופסור ערן פרידלר מהטכניון, אחד מהחוקרים המובילים בתחום בארץ, "האגף לקידום החיסכון במים" של רשות המים ו-"מי קשת" (בהובלת אילן כץ), שהיתה הזרוע העסקית של היוזמה באותה עת, ובהתייעצות ותאום עם משרד הבריאות.
תכנון הפיילוט נמשך כשנתיים, ולאחר מכן פנתה שומרה לאיתור שותפים פוטנציאליים נוספים לצורך הביצוע בפועל. כך רתמה שומרה את עיריית רעננה ואת המועצה הדתית בעיר, שקיבלו את היוזמה בברכה ואישרו להקים את הפיילוט בעיר במתחם השירות של מקווה הטהרה. בהיות המקווה במרכז העיר, מוקף במגוון של מבנים (כולל בתי מגורים, בית כנסת, גן ילדים), הוא מהווה מודל למתקן מים אפורים הממוקם הסביבה עירונית, צפוף אוכלוסין.
שיתוף פעולה מרכזי נוצר כאשר הקק"ל ו-JNF קנדה נרתמו למהלך. תמיכתם והחיבור לחברות טכנולוגיות מים (כולל ברמד, Blue I, ומילטל תקשורת) וגורמים נוספים, אפשרה את ההקמה של הטכנולוגיה בסוף 2012 והרצתה (ע"י החברה למים מושבים, בע"מ). שומרה היתה אחראית לקידום וניהול הפרויקט כולו, מהתכנון האסטרטגי יחד עם שותפים, גיוס המשאבים, השגת היתרים מרשויות וכל פרטי ניהול הפרויקט בשטח.
