יער עירוני

בשנת 1996, מתוך מצוקה מהבניה של הכביש המהיר, ופרויקט פיתוח רחב היקף, שהעמידו איומים סביבתיים משמעותיים ליער ירושלים, תושבת הר נוף ומייסדת שומרה, תמר גינדיס, קראה לתמיכתם של תושבי האזור מתוך מטרה להציל את החצר האחורית שלהם. מסע ההסברה להצלת היער צבר תאוצה. ארגון שומרה יצר ועמד בראשו של שיתוף פעולה בין ארגונים, שנקרא "הקואליציה להצלת יער ירושלים". לאחר המיפוי של משאבי היער והצעת תוכניות חלופיות לפעולה, שונה נתיב הכביש והיער ניצל.
שומרה פעלה בכדי לשמר את היער על פני העיור ועל פני פרויקטים שונים של פיתוח שממשיכים ללטוש עיניים לשטחה. הזמנו את התושבים ואת המבקרים להיכנס ליער, והצגנו בפניהם את השבילים, המבנים העתיקים, הצמחיה הענפה, השקט והיופי ששורר סביב. עדכנו את הציבור לגבי הזדמנויות שהתאפשרו בזכות היער ועודדנו את המעורבות שלהם בשמירתו. בנוסף, עמותת שומרה לסביבה טובה עבדה בשיתוף פעולה עם בעלי משרות ציבוריות כדי למצוא דרכים להגן על היער, לטובת הציבור.

שומרה עודדה את הפיתוח והיישום של התכנון, שלשלב את צרכי העיר עם המטרה של שימור היער. יוזמות כמו קבורה בהר המנוחות אפשרו את התרחבות בית הקברות ושמרו על השטח הירוק של היער. בשנת 2003 יצרנו את יוזמת הקבורה האלטרנטיבית – בית העלמין בהר המנוחות (שאושרה, בזמנו, על ידי החברה קדישא).

שומרה לסביבה טובה התקבלה כחברה ב"פורום הארגונים למען יער ירושלים", קואליציה של ארגונים ותושבים שהתמקדה בהרחקת האיום, שהוצב על ידי סלילתו המתוכננת של כביש 16 מעל היער.

כבר בשלב מוקדם, עמותת שומרה לסביבה טובה זיהתה את הפוטנציאל הגלום ביער כיעד אידיאלי להירגעות, נופש וחיבור מחודש עם הטבע, לתושבים ולמבקרים. מתוך הבנת המשמעות הזאת,פיתחנו את התפיסה של טיילת יער ירושלים בעזרתו של לורנס הלפרין (ז"ל) ארכיטקט הנוף בעל השם העולמי.

היוזמה הזאת של שומרה התקבלה על ידי הקרן הקיימת לישראל ועל ידי עיריית ירושלים, אך טרם יצאה לפועל. לפי התוכנית, בטיילת יער ירושלים יהיו אזורי משחק לילדים, ואטרקציות חדשות לירושלמים. היא מיועדת לתחום את ההתפשטות העירונית ותהווה את גבול העיר עם היער והמרחבים הפתוחים.